נולד ב-י"ב באב תש"ז 29.7.47 בתל אביב. בן אברהם וחנה ואח בוגר לאורי ולאהוד.
שלוש כיתות ראשונות למד בבית ספר יסודי ביגור והמשיך בקיבוץ החותרים עד לסיום לימודיו התיכוניים וקבלתו לחבר קיבוץ מן המניין.
מילדותו אהב יואב מפגשים אנושיים; אהב את חבריו וחבריו אהבו אותו. היה מלא שמחת חיים ותמימות, נכון לתת פורקן לרגשותיו העליזים ולהושיט יד עוזרת לזולת. היה פעיל בספורט – כדורעף, שחמט ועוד ובמגוון רחב של פעילויות בחטיבה, כגון הדרכה, ארגון מסיבות ועריכת העלון, להם התמסר בכל כוחו הפיזי והנפשי כאחד.

הרבה לכתוב, החל משירי ילדות, פזמונים למסיבות וכלה במאמרים בהירי הגות שהביעו את חדות עינו ושכלו ונטייתו לזנוח מוסכמות ולפלס דרכו על פי מצפונו והבנתו. לא הייתה זו מרדנות לשמה אלא דחף פנימי עמוק להגדיר עצמו ולגלות את דרכו בחיים.

במשק עבד בשרברבות, בין השאר. "לא אשכח איך ראיתי אותו יורד אל ביב שופכין עם אותו סבר פנים נלבב", כתב חבר לזכרו. "חשבתי אז בלבי: רק טהורי נפש יכולים לאחד באישיותם עבודה כזאת עם ארשת פנים של זיו שקט".

בנובמבר 1965 גויס יואב לצה"ל, עבר טירונות וקורס מכי"ם והיה חייל גאה בגדוד 13 של גולני. הרבה לכתוב מהשירות לחיה אהובתו ולמשפחתו. ב-ט' בתמוז תשכ"ז 17.7.67 נפל יואב בעת מילוי תפקידו ברמת הגולן. הובא למנוחת עולמים בקיבוצו.

יהי זכרו ברוך